חוות יאיר · חלק קפ״ט סימן א׳

שאלה: בשנה אחת שנתייקר שער היין מאד ותוך זמן הבציר חליתי פני אחד מקציני העם ועשיר עושה כל שנה יין סך מרובה שאתן לו תיכף עשרה זהובים ויעשו בשבילי עוד א' או"ם יין כי יצא השער שיהי' בסתם יינות א' פוידר שהוא שש או"ם בעד ארבעים ר"ט ואקח ממנו היין אחת לאחת בכל שבת מדה ולפעמים גם בחול מדה או ח"מ על פתקי' קטני' שבו חותם שלו שיתן לי בפעם אחת או עם חותם שלי שאשלח לו בעת לקחי ממנו כי אם אקח חביות של או"ם שלי תיכף לרשותי ולמרתפי יתקלקל בקרב ימים בחסרונו ונתרצה לי אותו עושר ולא עלה על דעתי שיש בזה שום גמגום וחשש איסור. ויהי כמשלש חדשים אח"כ נודע אלי מפי השמועה כי גם ב"ב א' עשה כיוצא בזה באופן שהלוה לחבירו ב"ב המתעסק ועושה יינות דמי שני פוידר יין ונתן לו עוד דמי או"ם אחת שיקח ממנו אחת לאחת מדה מדה והרע לי כי ידוע הוא שעל כן הלוה לו חנם דמי ב' פוידר שיעשה אותו להיטפל לקנות לו א' או"ם ולטרוח למודדם וליתנם לו אחת לאחת והרי הקפידו רז"ל בפ' הריבית דס"ג ע"ב שלא ירוויח הלוקח כלום דמקשה והא בעי למיתב זוזי לספסירא וכו' ולכן כ' הרא"ש שצריך שהמוכר ינכה ללוקח חסרונות הרגילי' לפי המדה והזמן הביאו בטור וש"ע סי' קע"ה וברור שגם ביין צריך שינכה לו חסרונות שארז"ל גבי מפקיד ולפי טבע היינות שבאותו מקום כ"ש הטורח והטיפול והחסרון הנעשה ע"י מדידה אחת לאחת כי רב הוא ע' בסמ"ע סי' רל"א על מקום שנהגו למוד בדקה וכו' וזה ג"כ ידוע שבמדידה א' לאחת יפחות כל אום כמה מידו' וכנהוג שנותנים סך רב מחמתן להמטפל למכור לחבירו חביות יין והדמים מודיעי' כי לפי דמים הנ"ל יבוא מדה שממנה שמונים באו"ם בעד ח"ד זהב ומוכרו מדה מדה לא יכול למכרו בפחות מג' פ"ץ או קרוב לו. ובפ"ג דב"מ ד"מ רע"ב איכא טרחא ודמי ברזיניית' וכתב הערוך וז"ל טורחי' שמוכר לקונה זה עכשיו ולזה למחר וכו' ומש"נ קונה א' או קונים רבים וא"צ ראיות לזה דזה דרך רוב מקח וממכר שהקונה סך רב בפעם אחת מרוויח בו במכרו אחת לאחת וכבגמ' שם צ"ט רע"ב אמר שמואל האי מאן דגזיל הביצה דחמרא וכו' הביאו בטור ח"מ וש"ע ס"ס שס"ב.