חוות יאיר · חלק י״ז סימן ה׳

ואף דלכאורה יש להקשות על זה הא עיקר בעל כאשתו אמרו בש"ס על אבעיא דאשת חורגו אין זו קושיא דל אמרו זה דרך פשיטותא דאיבעיא הנזכרת ולומר דהבעל הזקן כאשתו והיא חמותו דאשת הבן רק עיקר פשיטותא הוא ממ"ש בפומבדיתא דאשה כבעלה ור"ל אשת חורגו כחורגו ומ"ש בסוריא בעל כאשתו לא אמרו על אשת חורגו רק על בעל חורגתו כך היה אפשר לנו לומר בסברת טור וב"י בדעת הרמב"ם לתרץ קושיותינו האחרונה. (וכך מצאתי בהר"ן אחר כותבי והנאני מאד ותפס בפשיטות דבעל כאשתו ובהיפך על בעל חורגתו ואשת חורגו אמר ולא נתן טעם ולע"ד כמ"ש.) אף דודאי לשון רש"י דבש"ס בד"ה בעל כאשתו לא משמע כן יע"ש גם מ"ש הטור לפיכך שנים נשואים זה האם וזה בת בנה וכו' וקאי על תרי בעל כאשתו משמע שגם לענין יוצאי חלציה דאשתו אמרינן כן וכבר כתבנו למעלה שגם זולת זה דבריו לא יתכנו מ"מ מ"ש בדעת הרמב"ם נראין דברי נכונים. לפי מה שכתב בפתח דבריו.