וא"ת באמת טעמא מאי הא משמע בשיטה די"ט הנ"ל דיש לנו לימוד גבי נזיר ומצורע לעכב י"ל דס"ל להרמב"ם דלא אמרינן בדבר לעכב רק בדברים שם יסוד ועיקר בענין ההוא כגון ארבע מינין שבמצורע שמעכבין זה את זה דאמר שם ובדכ"ז מזאת תהיה תורת ותדע שהרי לא ק"ל כרב דס"ל גבי נזיר תנופה מעכבת כמ"ש הרמב"ם בהדיא גבי דין נזיר ממורט והדין עמו דמסקינן ספ"ו דנזיר דרבי לא אמר כך רק אליבא דר"א אנן ק"ל כחכמים דס"ל אחר מעשה יחידי וא"כ קשה במ"ש הש"ס מנחות די"ט על דברי רבי שאני נזיר דכתיב ביה כן יעשה ובדכ"ז אמר הש"ס על מ"ש במשנה שני מינין שבנזיר מעכבין שנאמר כן יעשה והכי ק"ל אלא ע"כ כמ"ש דמה שלא חילק הרמב"ם בקטיעה בוהן אם קטע מראשונה או אח"כ לפי דפסק דבעי קרא כדכתיבה ואם נקטע בראשונה לא מקיים בוהן כלל ודבריו נראין.
חוות יאיר · חלק קס״ז סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.