חוות יאיר · חלק קס״ז סימן י״ז

וגבי חליצה נהפך רגלו אינו חולץ שנא' מעל רגלו (ומ"מ צ"ע דבפ"ג דמנחות משמע דלולי מ"ש מלא קמצו ב"פ לא הי' מעכב את רובו וי"ל משום דראוי לבילה ודו"ק) ותימא רבה על הר"ש והתוס' דלפי דבריהם דכתבו דאם נקטע בוהן מעיקרא לא מעכבי דהיינו בוהן דידהו א"כ נקטע בתר הכי נמי דהא דנקטע יד העדים בתר הכי פטור משום שנאמר יד העדים ומשמע יד שהיתה תהיה וכפי' רש"י והיינו דבעינן קרא כדכתיבא שם ר"ל מ"ש העדים מש"כ לענין בוהן לא נזכר ולא נרמז דבעי בוהן הראשון ולכך ס"ל להרמב"ם דאה"נ אין חילוק ובכל גוונא לא מתקיים בוהן ונזיר ממורט שאני דרבה קרא זאת תורת הנזיר וכבגמרא. ומ"מ לא בעי הש"ס דסנהדרין לומר דהוי נזיר עם רוצח או גואל הדם שני כתובים וכו' דלא בעינן קרא כדכתיב' דבפלוגתא לא קמיירי ועוד דלא דמי ודו"ק. וא"ת לכ"ע קשה הא דאמרינן שם גבי בן סורר מוהוציאו ולא חגרין ולא אמרינן דהוי שפיר הוצאה אם ילך שפי וי"ל דמ"ש חגרין ר"ל שא"א לילך כלל ולמסקנא י"ל דמקרא יתירא ממעט גם בכה"ג ולכך פסק כן הרמב"ם סוף הל' ממרים כל' הש"ס וע"ע בפ"ב דמכות ד"י ע"ב דפליגו ר' אמי ור' אסי בג' דברים ונ"ל דג"כ פלוגתת' אי בעינן קרא כדכתיבה ויש לעיין בהם ברמב"ם מה ס"ל.