חוות יאיר · חלק קס״ה סימן ד׳

אלא אפילו אם בה"ב זה עשיר גדול ולאו בר הכי לקבל שכר מפקדונות ואינו עושה כך רק לשם גמ"ח לגואליו וקרוביו חנם אין כסף דלכאורה סוגיית הש"ס הנזכר במ"ש לא מיבעי' חצר דלא קיימא לאגרא דמשמע דאז א"צ סברא דמיית עלי כאריא רק גם בלה"נ שפיר עבדיה מ"מ לא דמי כי שם לא הוציאה היין למקום אבד רק אפיקתי' ואותבי' בשבילא ובלי ספק דקלא אית ליה כי היה יין הרבה כמ"ש ארבא דחמרא וההוא גברא הי' שם במתא כדמשמע מסיפור הדברים לכן כאשר נודע לבעל היין לא מטייא ליה היזקא כלל רק טרח להניחו במקום המשומר אחר [ועוד דלא אמר ר"י רק דיפה עשתה מ"מ אפשר שאם אירע ע"י כך היזק וקלקול היתה חייבת לשלם] מש"כ זריקת חבילה לחצר שאינו מקום המשתמר לחבילה מטלטלי כבסי' רצ"א ובעליו לא ידעו תיכף וע"י זה הפסיד והרי זה שהוציאו כמזיק בידים רק הי' לו להתרות תחילה בעדים פעמים.