חוות יאיר · חלק קס״ה סימן ג׳

לא מיבעיא אם דרך בה"ב לקבל פקדונות כאלו בשכר דודאי גם זה שהניחו סמך שבעת שיחזור ויטלו יתן לו שכרו אע"פ דלאו שפיר עביד שלא הודיעו לבה"ב מ"מ בשביל כך אין לבה"ב רשות לזרקו ולהפסידו אם לא אחר כמה התראות בעדים. ולא דמי לההוא עובדא מטעם כי שם בעל היין התל באשה ונהג עמה מנהג רמאות דנסבה ושלח לה בתר הכי גט ולכך שפיר אמר רב הונא שם כאשר עשה וכו' לא מיבעי' וכו' דקדמיית עלי כאריא ארבא אפי' בחצר דקיימא לאגרא מש"כ בנדון דידן אף אם זה הכניס חבילתו שלא ברשות בה"ב להציל ממונו מה רעה עשה לו דנימא כאשר עשה וכו' ודדמי עלי כאריא אדרבה אם הניחו היה סופו לקבל שכר על זה כמו כל שעושה טובה עם חבירו רק שבזה צ"ע רב אחר שאין ההיזק של אנשי מלחמה ברור וה"ל כמבריח ארי אם מדעתו של בה"ב מניחו שם אפי' אית ליה פסידא ועיין בתוס' ב"ק דנ"ח ע"א ד"ה אי נמי.