[ואפי' בזבל"א דלא שייך מגל' סוד דבלה"נ ידעינן בפרט בדורותינו שטועין בדברי רש"י (יעוי' אשר"י פז"ב סי' ב'). מ"מ א"א להניחו בזה. דאל"כ בודאי ככל דיני זבל"א יהיה זה ואף את"ל דמ"מ כייפינן לבעל דבר ע"פ פסק זה לא יתכן]. ואם מצי דיין לעשות זה יהיה דבר הרגיל ומעשה בכל יום וירבו מחלוקת בישראל. והלא על הרוב אין השלשה מסכימים וזה מוכח ממ"ש בגמ' שם על סתם פסק מיכתב היכא כתבינן ואמר שכותבין מדבריהם נזדכה פלוני והלא אם היה באמת הסכמה שלשתן כאחד כתב הסמ"ע שאין כותבין ומדבריהם וכו' וע"כ תאמר שהש"ס נקט הכי משום דסתם פסק ב"ד לא היה בהסכמת כולם וא"כ האיך יעלה על דעת שיהיה שערוריה זו תמיד שיחסמו רק שנים. וגדולה מזו אפי' יש פתחון פה לדיין זה מטעם הם למה אינו רוצה לחתום כגון שיאמר כי שני בעלי הדינים הם מקהלה גדולה שאינם מקום הדיינים ויאמר כי יבוש בגהיע הפסק לאות ק"ק ויאמרו שגם הוא הסכים עם הטועים ואפי' נכתב ומדבריהם וכו' מ"מ מי מפיס פן יסברו שאני הוא הטועה ומפני כך לא רצה לחתום.
חוות יאיר · חלק קמ״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
