ואחר שאין לו טעם נכון כגון שידע שהיה איזה עולה וקבלת שוחד ונגיעה ובכה"ג צד הנאה ודאי ראוי לענוש הדיין המונע לחתום מלבד מה שכופין אותו שהרי בזה הוא הולך רכיל מגלה סוד וגרע טפי מאומר לכשיצא מב"ד אני מזכה וכו' מפני שזה הדיין שאומר לבעל דבר אני מזכה לא בריר ליה שזה הבעל דבר יאמינו כי כל א' משלשה הדיינים מצי למימר כן ולכן ג"כ לא שכיח זה ואדרבה יש לזה הדיין לחוש שיהיה נבזה ונמאס בעיני זה הבעל דבר עצמו כענין סהדי שיקרא אוגרייהו זילא. מש"כ בזה שלא רצה לחתום ודאי יפורסם ויוודע לה בטל דבר שיצא חייב ויחזיק לו טובה ויטיל שנאה על ריעיו וגדול מנשוא עוונו של דיין זה.
חוות יאיר · חלק קמ״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.