חוות יאיר · חלק קמ״ו סימן י״ג

מלבד מה דפי' גואל הדם דקרא לא איתברר לן אם כל קרוב לנרצח מצי לרדוף ולהרוג הרוצח כי יחם לבבו ובגמ' סנהדרין שם מנין שאם אין לו ג"ה שב"ד מעמידין לו ג"ה ת"ל בפגעו בו מ"מ והרמב"ם לא זכרו (וצ"ע בכל מקום שמותר לג"ה להרגו לרוצח שוגג אם עמד רוצח מנגד והורגו לג"ה אם נהרג הרוצח אם היה עדים והתראה) (וצריך טעם דדוחק לומר מפני דהילפותא זר דאיך נתרבה מבפגעו בו שיעמידו לו ג"ה דאין בכח שום אדם לדחות ברייתא שנויה מפני זרותה ואפשר מפני דס"ל דדחינן לבריי' מקמי משנה דמוסרין לרוצח שני ת"ח שידברו לג"ה וימליצו בעדו וכ"פ הרמב"ם שם פ"ה ש"מ דמהדרין להצילו וזה ודאי נגד מ"ש שמעמידין לו ג"ה) ובמכות שם אב שהרג בנו נעשה לו ג"ה ומפרש בגמ' שר"ל בנו של בנו הנרצח זכרו הרמב"ם ריש רוצח וטובא יש לפקפק בפרטי דיני' הללו רק שהם הלכתא למשיחא והרמב"ם זכר דברי רז"ל כאשר הם כי זה דרכו.