סוף דבר: דברי אחד מחשובי העיר במ"ש שאלו היה כאן קרוב להנרצח היה יכול להרוג הרוצח בטלים ומבוטלים, כ"ש למסרו למלכות הס כי לא להזכיר, רק מאחר אותו חכם שאסור להשתדל עבורו להצילו לכאורה לא דבר ריק הוא דגר' במס' נדה דס"א הנהו בני גלילא דנפק עלייהו קלי דקטלי נפשא אתו לקמיה דר"ט א"ל לטמרינן מר אמר להו היכי נעביד אי לא אטמרינכו חזו לכו אטמרינכי הא אמור רבנן האי לישנא בישא וכו' פי' רש"י שמא הרגתם ואסור להציל אתכם (ועי' תוס' שכתבו בשם השאלתות פי' אחר מ"מ לא חלקו ולא תמהו על פי' רש"י ומקרא מלא במשלי כ"ח,י"ז: "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ - עַד בּוֹר יָנוּס, אַל יִתְמְכוּ בוֹ" ועיין ס"ח סי' תרפ"ג).
חוות יאיר · חלק קמ״ו סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
