ואפשר דהא דהלינו לכבודו אינו עובר הוא מטעם דאתא כבוד הבריות ודחי ל"ת דג"כ שייך בכבוד המת כדמוכח סוגיית הש"ס דפ"ג דברכות ר"ד כף ובכמה דוכתי ולכן אתי שפיר דשרינן לכתחילה. אע"פ דתנן אינו עובר עליו משמע בדיעביד. מ"מ מצד הלשון אינו עובר לא משמע מצד הדחייה והכי מוכח מלשון הש"ס דף מ"ז הנ"ל דנהי דנאדי מפי' לכבודו ומסיק לפי מה דק"ל קבורה יקרא דשכבא ר"ל כבודו של מת מ"מ נשאר הטעם דלא אמרה תורה רק דרך בזיון. דומה למ"ש רש"י בברכות ר"ד כף דמעיקרא בשניתן לאו דטומאת כהן ונזיר לאו על מת מצוה נאמר מיהו שם יליף לה מיתורא דאביו ואמו ואחות מש"כ פה במלין מתו מנלן לומר כך.
חוות יאיר · חלק קל״ט סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chavot Yair, Lemberg, 1896
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חוות יאיר, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.