חוות יאיר · חלק קי״ט סימן י״ב

ועוד אחר דנקטינו מיהא דדעתם היה שתזכה בכח שט"ח לבד משיור אין לנו עוד לתת דבריהם לשיעורים לומר דעלה על דעתם שתשייר רק כך וכך רק פסקו שתיטלי בה"ב בכח שט"ח נו"ן זהובים לבד מהשיור יהיה מה שיהיה וברצות ה' נתן כזאת בלב הזקינה לשייר עוד נו"ן זהובים. ולענ"ד אומדנא דמוכח הוא אי נימא דאזלינן בתר אומדנא אבל האמת הברור לע"ד דלא ארז"ל דאזלינן בתר אומדנא דדעת' רק בנותן מתנה מש"כ בדברי הפשרנים כלל. ומהאי טעמא אין לומר דניזיל בתר אומדן דעת האלמנה שהיה שלא תצא ריקם בה"ב וכיוונה בשיור על נו"ן זהובים שזכרו הפשרנים שתתן שט"ח. דהא ודאי ליתא דהא תינח אם היתה זאת הזקינה נותנת לבה"ב נכדה נו"ן זהובים במתנה אזי היינו דנין באומדן דעת כבח"מ ר"ס רמ"ו ואף כי גם בזה היה קשה עלינו כתירמס לו' אומדן דעת היינו חוב היינו שיור ירושה נגד דברים ככתבם כי חוב חל לפני מותה ושיור ירושה אחר מותה ויש ביניהם כמה חלוקי דינים ואין הצד שוה בהם בשום פנים.