חוות יאיר · חלק י׳ סימן ד׳

ועוד ראיי' מרי"ף שהשמיט גבי מכאן סמכו של בית רבי וכו' וק"ו מעבודה לא גריס וצריך טעם למה. ונ"ל לענ"ד משום דלא צריכין לק"ו כיון דאם יקרא יכול להשלים ת"ת אח"כ אבל אי ילמוד עכשיו יבטל מגילה לשמוע ברבים פשיטא דישמע מגילה ברבים וילמוד תורה אח"כ והוה כמצוה עוברת שקודמת לאינו עוברת כנ"ל. ואם כן ה"נ כן אם יהיה כדברי מכ"ת אין אנו צריכין לרא"ם בזה פשיטא דיקרא מגילה קודם כיון (מ"מ מקרי דחיה לשעה כמ"ש בתשובתי) שיכול לקבור אח"כ ואם יעש' הקבור' ראשון יבטל כמו שפירש מ"ו דברי רא"ם. ואין לומר בשלמא התם הוא פשיטא דמיירי מגילה ברבים אבל כאן לדעת מכ"ת מיירי ביחיד וה"א מ"מ דוחה אותו אף אם יקרא תחלה יקבור אותו אחר כך ובהיפך יבטל המגילה. דהא נגד זה יש כאן דחייה לגמרי, אם יקבור תחלה אינו יכול לקרות המגילה ויהיה ה"א דאפ"ה יקדום מכל מקום דצריך הרא"ם לאשמועינן דיקדום המגילה וזה הוא כעין דאורייתא ומגילה ברבים אינו אלא פרסום בעלמא דהא איפליגי ר"ח ורב אי יהדר אחר עשרה או לא לקמן ובסי' תר"ץ. ואם כן מכל זה נראה פירש הב"ח נשאר. ומה שהקשה לי מ"ו אם כן למה נר ביתו דוחה נ"ח משום שלום בית אין סתירה דרש"י פי' שם שלום בית שלא ישב בחושך ויצטער וכמה התירו משום צער ב"ח וזה נמי דאורייתא. [עמ"ש סוף תשובה קצ"א] (דא חוכא ואפילו אמירה לגוי בקושי גדול התירו קצת פוסקים ולולי המנהג הי' אסור לדעת רוב גדולי הפוסקים) משום עונג שבת וקראת לשבת עונג. וגם זה בעיני יפלא שכתב אמ"ו על מה שהקשתי לתרץ גבי קושיא ועבודה חמורה מת"ת וכו' ולחלק בין קדימה לדחייה ביהושוע היה ביטול לגמרי כנאמר שם בכתבי הראשון. וז"ל כשאין סברא מחלקת העדיף לדחות עדיף גם כן להקדים ששניהם בשם עדיף יכונה וראייה מש"ס פ' ב"מ שאמר איבעי' לי' נ"ח ונ"ש הי מנייהו עדיף והיא לדחות זה את זה ואמר נ"ש עדיף משום דתדיר או נ"ח עדיף וכו'. והלא מהיכן פשיטא ליה דתדיר קודם אם לא ממשנה דכל התדיר מחבירו קודם לחבירו ושם מיירי בקדימה ש"מ שאין חילוק ע"כ לשון מ"ו ואני עיינתי (פה לא ירד מכ"ת לסוף דעתי בעיונו דהכי קאמינא דמה עלה ע"ד האבעיין לומר עדיפות התדיר לדחות ודו"ק) בשבת דף כ"ד ולא מצאתי לנ"ש טעם תדיר רק טעם משום שלום בית ומשום צער וא"כ שפיר שעדיף לדחות כנ"ל ואינו ענין לתדיר כלל. אדרבה אביא ראייה לאין מספר ומה אקבע אשר לא קבע מ"ו מסמורות נטועים בו שסתם עדיף רק לקדימה ולא לדחייה. ועיקור מהפטרות גבי ר"ח טבת דאמרינן תדיר קודם לקדימה וקרינן של ר"ח קודם ולענין הפטרה דהוא דפניה לגמרי מפטירין נרות דזכרי' ולא עדיף לדחות ומה שכתב מנ"א סי' תרפ"א סתירה מסוכה כתבו תוס' דף נ"ד ע"ב גבי שיר של ר"ח ושל שבת ד"ה ואמאי תדיר וכו' דמשמע אפי' לדחות תדיר קודם וכתב ויש ליישב. ואני אומר מעיקרא לק"מ דשאני התם דשבת הוא תדיר ושיר של ר"ח אין בו מעלה כלל. אבל היכא שלצד שכנדו יש מעלה גם כן כמו הפטרה דנרות אף דר"ח הוא תדיר חנוכה הוא פרסומא ניסא. לדחיי' אמרינן פרסומא ניסא עדיף משא"כ שיר של שבת הוא תדיר ור"ח אין בו מעלה כלל אמרינן תדיר עדיף אף להקדים. ומש"ה כתבו תוס' אף בלא ר"י הוה י"ל כן וק"ל. ואף אנו נאמר כן גבי ת"ת ועבודה שניהן שווין במעלה שפיר יש לחלק בין קדימה לדחייה ומסולק מכל סתירות אמ"ו: