חוות יאיר · חלק י׳ סימן ג׳

ובזה מיושב לי נמי למה במגילה אין הנשים מוציאי' האנשים כמו קידוש היום סימן רע"א כמו שהקשה מג"ד שם. דכיון דהם חייבי' מטעם בעלמא שאף הן היו באותו נס ואנשים מחוייבים מל"ת כעין דאורייתא א"כ להכי אין מוציאי' האנשים. כמו שכתבו הפוסקים לענין מגילה גבי קטן שהגיע לחנוך אינו מוציא אחרים כיון שעיקר חיובו אינו אלא מדרבנן ומגילה עצמה נמי אינו אלא מדרבנן וה"ל דרבנן דרבנן וה"נ זה כן ואין רצוני לכפול הדברים ללא צורך. זכינו לדין שכתבו התוספות שדברי רבון הנכללים בלא תסור ה"א כעין עשה דאוריי' אף במגילה אין לתמוה והוה כעין דאורייתא ומה גם פרסומא ניסא דוחה מכל מקום ושפיר (דברי רוח הם אלו דמה ענין כעין דאורייתא לענין יפוי כח לדחות ואין הלשון סובל ודו"ק) איבעי' ליה אפילו לדחות לגמרי כמו שכתבתי מקדם. ועוד הלא מ"ש דמגילה הוא כעין דאורייתא היינו לר"ת ולר"ת יש לי ראייה עצומה מנ"ח וקידוש היום נ"ח עדיף ש"מ כיון שהוא גם פרסומא ניסא דוחה קידוש היום דאורייתא וה"נ ומכ"ש מת מצוה שכ' מ"ו בכבודו ובעצמו שלא מנוהו מוני מצות ומגילה הוא כעין דאורייתא פורסומא ניסא פשיטא דדוחה אותו. ואם נפשך לומר שאני התם מדיכול לקדש על הפת כמ"ש מכ"ת בשם הר"ן וכן ראיתי בב"י בשמו כי ר"ת רוח אחרת עמו דאיתא בהגהות אשר"י בפ' ב"מ ופסחי' דף ק"ו ע"ב בתוס' ד"ל לר"ת דאין מקדשין על הפת כלל וא"כ נדחה קידוש לגמרי מנ"ח דרבנן משום פרסומא ניסא לדעת ר"ת. ואין לומר כמו שכתב במג"א סי' רע"א דר"ת ס"ל דמש"ה אין מקדשין על הפת משום דכבר יצא בזכירה בתפילה יע"ש. במחילה מכבודו לענ"ד הוא ראה (אמת הוא שלא ראה דברי הרא"ש ומ"מ דברי המג"א אמתיים בזה והוכחת הרא"ש אינה מוכרחת די"ל דאין לו מעות לקיים כלל קידוש היום לא ביין ולא בפת [כי נלפענ"ד דאין מקדשין רק על לחם שלם דפרוס גרע מכוס פגום והארכנו בסמ"ח ע' ס"ד י"ז] ולדמג"א י"ל דבעל האבעי' מסתפקא ליה אם יצא בתפלה) תוספת ערבי פסחים ולא ראה ברא"ש שם דדייק כן מדאבעי' לן בשבת נ"ח וקידוש היום הי מנייהו עדיף שמד אין מקדשין על הפת כלל דאם לא כן פשיטא יקדש על הפת ויקנה נ"ח לקיים שניהם וכן איתא בהגהות אשר"י בשבת פ' ב"מ וא"כ פשיטא דס"ל דאין יוצא בתפלה ואפ"ה אין מקדשין על הפת דאל"כ ישאר ההכרחיות במקומו עומדת וצווח' מאי איבעי' כיון שכבר יצא בתפל' בקידוש פשיטא יקנה נ"ח. אלא מדאבעיא לי' ש"מ דסל דאף שאינו יוצא אבעי' לי' ועל זה פשוט נ"ח עדיף א"כ במגיל' פשיטא דוחה מ"מ לגמרי. ואחת על כולן אני אומר מה יעשה מכ"ת לדעת בתוס' פ' ערבי פסחים (פסחים דף ק"ו ע"א) ד"ה זכרהו על היין וז"ל (בזה תלי מכ"ת דחיית דברי במצינו למימר של התוס' נגד כל הפוסקים דלא ס"ל כן. ולאו מר בריה דרבינא חתם עלה ובוודאי מהא דנ"ח עדיף מקידוש היום נדחה דעה החיצונה ההיא ולדעתו ה"ל לאקשויי מגמ' ריש נזיר לפי' רש"י וכבר דחאו ר"ת וראיי' ממ"ש זימנין דהוי חביבא לי' ריפתא מקדש אריפתא) ועוד מצינו למימר דקידוש על היין ד"ה אלא הא דמברך צריך שיטעום הוא רק דרבנן עכ"ל הרי בפירוש דעה סוברת קידוש על היין דוחה אותו ואפ"ה אמרינן נ"ח עדיף וא"כ אף מגילה ומ"מ לכ"ש ומכאן יראו עין בעין שאין זה תמי' שתמה מכ"ת האיך ידחה דרבנן כיון שהוא עוד סברא פרסומא ניסא: