אבל הדורונות ששלח אבי הכלה לראובן ודאי שחייב להחזירה על כל פנים דאנן סהדי שלא מחלם לו עד שיכנוס בתו דבשלמא המשדך מחמת חיבתו שאכל ושתה ושמח בבית הכלה גמר ומחיל כמו שפי' הרשב"ם אבל אבי הכלה לא מחל עד שיכנס לחופה עם בתו וכן מצאתי כתוב בשם הרשב"א בבית יוסף באבן העזר סימן נ' וז"ל המשדך בתו לחבירו ושלח לו בגדים ותכשיטין ואחר כך נתבטלו השידוכין בין שחזר בו האב בין שחזר בו החתן חייב להחזיר לו הכל דכי היכי דהדרי סבלונו' דשלח איהו לה הכי נמי הדרי מאי דשלחה איהי לדידיה דאמדן דעתא הוא שלא שלחה אלא על מנת שיכניסנה לחופה ומיהו מסתבר שמה שבלה בבגדים אפילו חזר בו הוא פוחת שליש כדאמרינן פרק מי שמת ושמין לו דמי בשר בזול וכו' וכן כתב בתשובה אחרת וסיים בה שלא שלח אלא על מנת שתנשא לו בתו ואפילו נתארסה לא מחל עד שיכנוס בתו אף על פי שנתקררה דעתם בקידושין וכיון שכן בנדון דידן הוי דינא הכי שיחזור שמעון הי"א זהובים לראובן ואם ראובן אכל שם חייב ראובן להחזיר כל המתנות ששלחו לו מבית חמיו וניכה משוויים השליש להיות המתנות מהדברים העשויים ליבלות ואם ראובן לא אכל שם ינכה מהסבלונות שיש בידו שיעור הסבלונות ששלח לארוסתו מדברים העשויי' ליבלות ובנשאר ג"כ ינכה השליש כמו שכתבתי והשאר יחזיר לשמעון חמיו.
דברי ריבות · חלק צ״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.