דברי ריבות · חלק צ״ח סימן ב׳

תשובה עיקרן של דברים אלו הם בבתרא פרק מי שמת דתנן השולח סבלונות לבית חמיו שלח שם מאה מנה ואכל שם סעוד' תתן אפילו בדינר אינן נגבין לא אכל שם סעודת חתן הרי אלו נגבין וכו' ופי' רשב"ם מנהג חתנים לאחר קדושין למחרת שולח לבית חמיו לכבוד אשתו תכשיטין ומיני פירו' וכדי יין וכדי שמן ופעמי' אוכל שם עמה אינן נגבי' אם מת הוא או שמתה היא או שחזר בו ורוצ' לגרש' שמחמת חיב' שאכל ושתה ושמח עמהן מחל סבלונו' העשויין ליבלות אבל אין עשויי' ליבלו' הדרי אע"פ שאכל ושתה עמהן וכיון שכן בנדון דידן צריך לחקור ולדרוש אם ראובן המשדך הנז' אכל בבית חמיו כששלח הסבלונות שוה דינר או לא אכל שאם לא אכל פשיט' ופשיט' אליבא דכולי עלמא שחייב לשלם אבי הארוסה כל מה ששלח ראובן לארוסתו ולא מבעיא הדברים העשויים ליבלות אלא אפילו כישא דירקי חייב לשלם ואפילו היה הוא חוזר כ"ש בנדון דידן שלא חזר הוא דפשיטא דכיון שלא אכל בבית חמיו שוה דינר שנגבה הכל וכשנגבה העשוי ליבלות וכישא דירקי מנכין לו השליש כדאמרינן בגמרא אמר רב הונא בריה דרב יהושע ושמין להן עד כדי בשר בזול עד כמה עד תילתא בזול וכן נרא' מתוך דברי הרי"ף והרא"ש והרמב"ן והרשב"א והר"ן והטו' אבן העזר סי' נ' אבל אם אכל שם כל הדברים העשויים ליבלו' לדעת כל הפוסקים הנז' ודאי שאינם נגבים אף על גב דהרמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו' כתב דאפילו הדברים העשויים ליבלות אם הם קיימים אפילו אכל שם נגבים כבר חלקו עליו כל גאוני עולם הנזכרים ראשונים ואחרוני' ואזלינן בתר רובא כ"ש בנדון דידן ששמעון אבי הכלה מוחזק ולכן אם אכל שם ראובן המשדך הנז' שוה דינר ודאי דלא גבי מה שעשוי ליבלות שכבר ניתן למחילה.