ולענין מה שתפס שמעון טבעת בשביל הדורון ששלחו לראובן קרובי כלתו איני יודע מנין מצא היתר זה דהא קיימא לן הפורע שטר חובו של חבירו שלא מדעתו אפילו היה החוב על המשכון אין הלוה חייב כלום ונוטל משכונו בחנם ואבד זה הנותן מעותיו שמא היה הלוה מפייס את המלוה ומוחל לו וכן פסק הרמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק כ"ו כ"ש בנדון דידן שבא מעיקרא לידו בתורת מתנה שיוכל לטעון שיפייס באופן שלא יתבעו לו.
דברי ריבות · חלק צ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.