ועוד נראה לע"ד דאפילו מאן דחייש לצררי בגו זמניה היינו משום דעביד איניש דיהיב משכון אף בתוך הזמן ואפילו בשעת הלואה וכמו שכתב הה"ר יונה ז"ל דסבר הכי אבל בנדון דידן לא שייך למימר הכי שהרי התפיסו שמעון לראובן הסחורה בתורת משכון ליפרע ממנה והיכי חיישינן שהתפיסו צררי אחריני זולת הסחורה ההיא אלא וודאי כולי עלמא מודו בנדון דידן דלא חיישינן להא הילכך גבי ראובן בין הקרן בין הריוח מן היתומים אפילו יהיו קטנים בלא שבועה כ"ש דבנדון דידן ראובן הוא מוחזק בנכסים משעה ראשונה כמו שנראה מתוך דברי השאלה וכבר תפש מחיים והיתומים באים להוציא ממנו דפשיטא ופשיטא שיתפרע ראובן מהכל עד פרוטה אחרונה והשאר יחזיר ליורשים זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זללה"ה.
דברי ריבות · חלק פ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.