ראובן עמד בדין עם שמעון וטען ותבע ממנו ארבע מאות וי"ב זהובי' שחייב לו והוציא עליו הודאת כתב ידו איך היה מודה שהוא חייב הסך הנז' לראובן הנז' ועדים חתומים על ההודאה הנזכרת השיב שמעון הנתבע הנז' ואמר האמת כן הוא שהייתי חייב לך הסך הנזכר אבל פרעתיך וזה שבהיותך שם בוניצייא ששם היתה מקום ההלואה רצית לשום לדרך פעמיך לבא כאן לשאלונ"יקי ועדיין לא הגיע זמן הפרעון אז אמרת לי הנני הולך לדרכי ולכן תפרע המעות לפלוני סוחר העיר והנני מניח בידו שטר הודאתך וקבלתו כקבלתי ולכן קודם שיצאתי מוינ"יצייא פרעתי לסוחר הנזכר טען ראובן ואמר האמת כן הוא שכן צויתיך שתפרע לסוחר הנז' ולכן השארתי בידו שטר הודאתך אבל אם האמת אתך שפרעת לו שטרך בידי מאי בעי היה לך ליטול מידו שטר הודאתך וכיון שנשאר בידו ושלחו אלי לומר גבה מעותיך בכל מקום שתמצא לשמעון שהרחיק נדוד ולא פרעני נראה ודאי שהאמת אתו השיב שמעון ואמר האמת שפרעתי הסך הנזכר לסוחר הנז' אבל יצאתי בהחב' מתוך העיר כנודע ומתוך כך לא אסתייע' מילת' ליקח מידו שטר הודאתי כי כשפרעתי לו שאלתיו ממנו ואמר אינה מצויה עתה בידי אני אתננו לך ואחר כך דחיקא לי שעתא ולא יכולתי ליטלו ממנו הודיענו דרך זו נלך ויורנו הדין עם מי.
דברי ריבות · חלק פ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.