דברי ריבות · חלק פ״ה סימן י״ב

הרי שאין אדם יכול להסתלק מירושה הבאה לו אלא בארוסה לפי שבשעת הסילוק לא היה ראוי ליורשה אם היה מתה אבל בנשואה אע"ג דאיכא מאן דאמר דירושת אשה מדרבנן אפילו הכי לא מצי לסלוקי נפשיה ואפילו קנין לא מהני דאין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו כ"ש בנדון דידן דקרובי בת לאה הנזכר' הם יורשים מדאורייתא דפשיטא דלא מצו לסלוקי נפשייהו דהוי כאומר לא אירש את אבא דלא מהני כיון שבשעת הסילוק ראוי ליורשו ואפילו עשו קנין הקרובים הנז' לא הוה מהני דכיון דבאותה שעה לא זכו בפירות לגמרי ולא בא לרשותם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכן פסק הרי"ף דוקא בעודה ארוסה יכול להתנות וכן פסק הרמב"ם אישות פרק כ"ג וז"ל התנה עמה שלא ירשנה הרי זה לא יירשנה וכו' בד"א שהתנה עמה קודם שתנשא שהנחלה הבאה לו לאדם שלא ממשפחתו מתנה עליה שלא יירשנה קודם שתהא ראוי לו אבל אם התנה עמה אחר שנשאת תנאו בטל ויירשנה וכתב עליו הרב המגיד אבל משנשאת אין תנאו כלום דכיון שהירושה ראויה לו אם תמות עתה ה"ל כאומר לא אירש את אבא שלא אמר כלום ואפילו קנו מידו וכן כתבו הרמ"בן והרש"בא וכן כתב שם בהלכותיו פרק י"ב וכתוב שם בהשגת הרא"בד וז"ל ואיך יאמר לאביו או לאחד ממורישיו דין ודברים אין לי בנכסיך אחרי מיתתך ואין אדם מקנה מה שאין לו בו שום זכות וכן בהלכות נחלות פרק ו' כתב כן דלא מהני תנאה אלא בעודה ארוסה וכן פסק הטור ן' העזר סימן ס"ט וצ"ב וגם רבינו ירוחם נתיב ט"ו חלק ה' כתב וז"ל אבל בראוי ליורשו לא מהני תנאה כגון אחר שנשאה האשה וכגון אביו או מבני משפחתו שראוי ליורשו וכן פסק הרי"בש בתשובותיו סימן ק"ב כלל העולה מדברי הוא שזכתה בת לאה הנפטרת בפירות העשרת אלפים לבנים מכח השטר הראשון מזמנו של שטר ראשון דזמנו של שטר מוכיח עליו ובשעת פטירת הבת הנז' נפלו הנכסים ר"ל הפירות הנז' לפני יורשיה ממשפחת בית אביה ואעפ"י שכתוב בשטר שנסתלקו מאותם הפירות לא מהני סילוקייהו ואפי' קנו מידם כ"ש בנדון דידן דלא קנו מידם כמו שנראה מתוך השטר זה מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.