דברי ריבות · חלק פ״ד סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

גם בנדון דידן איכא תרתי לטיבותא כמו שכתבתי ששמעון זה נאנס על ממון ראובן החייב האמיתי כי אותו היה מבקש האימין ועוד שלא נשא ונתן ממון ראובן ביד אלא הראה אותו וגילה לו שהוא הוא החייב דודאי שפטור שמעון ואין לו לראובן הנתפס עליו כלום וכל מה שכתבתי הוא אף אם המעות שפרע ראובן הנתפס היה עול גמור ועלילה אבל כפי הנראה מתוך השאלה היה חייב ראובן המעות בחוב גמור וחוק מלכות וכיון שכן אפי' אם שמעון היה פורע אותם המעו' בשביל ראובן היה אפשר לומ' שהיה חייב ראובן לפרוע לשמעון כיון שהחוב ההו...... ההוא הוא מחוקי המלכות ונתפש בן עיר על חבירו וכמו שכתב הרב המגיד שם פ' ח' הלכות חובל ומזיק וז"ל ואפשר לומר שכיון שהם חוקי המלך וזה פרעם חייב לשלם אפי' לקחם המלך מזה שלא כדין ומעשים בכל יום מצאנו ראינו איזה מבני הקהל נתפש בשביל מי שחייב איזה חוב למלכות וכיון שכן וראובן חייב חיוב גמור למלכות ושמעון נתפש עליו מדינ' דמלכות' ראוי הוא שיפרע ראובן לשמעון אם פרע שמעון בשבילו כל שכן שלא נחייב לשמעון לפרוע מה שפרע ראובן למלך החוב שהיה חייב הוא עצמו לכן מכל מה שכתבתי נר' לע"ד שאין על שמעון שום טענה ותביעה לא קלה ולא חמורה והוא פטור לגמרי מכל מה שפרע והוציא ראובן הנזכר זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.