דברי ריבות · חלק פ״ה סימן א׳

לאה היתה נשואה לראובן ונפט' לבית עולמו וחיי לכל ישראל שבק והניח בת קטנה והנה לאה הנז' תבעה כתובת' בבית דין וגבתה כתובתה ולהיות שנשאר מעט מזער מנכסי בעלה לבתה הקטנה רצתה ברצון נפשה לתת לה במתנה גמור' מעכשיו עשרת אלפים לבנים מכתובת' וזה נוסח לשון השטר בפנינו עדי' חתומי מטה באת לאה אלמנת ראובן ואמרה לנו הוו עלי עדים וקנו וקבלו ממני בקנין גמור מעכשיו וחתמו עלי בכל לשון של זכו' ויפוי כח שבעולם ותנו לבתי להיות לה ראיה ולזכות מחמת שרציתי ברצון נפשי וכו' בלי שום זכר אונס כלל ונתתי לה אגב ד' אמות קרקע במתנה גמורה מהיום ומעכשיו עשרת אלפי' לבני' מממוני ומכתובתי וכו' מתנ' עלמין דלא למהדר בה ודלא להשנאה מינה לעלם בלי שום שיור ותנאי בעולם זולת שאם ח"ו בתי הנז' תפטר לבית עולמה קודם נישואיה שתחזור לי המתנה הנזכרת ולא יזכו בה ולא במקצתה יורשי בתי הנז' וכו' ובזה התנאי נתתי מעתה ומעכשיו לבתי הנזכר' כל העשרת אלפים לבנים הנז' מתנה גמורה ובלי שום תנאי אחר בעולם ולגמור ולקיים כל הנזכר נתחייבתי בקנין גמור ושבוע' חמורה וקנינא אנן סהדי וכו' היה זה י"ח לחדש סיון שנת הש"ד וכו' ונתקיים השטר בבית דין.