דברי ריבות · חלק פ״ד סימן ה׳

ואחר הצעתי זאת אומ' אני דפשיטא ופשיטא דפטור שמעון מלשלם כפשטא דברייתא שכתבתי ישראל שאנסוהו כותי' והראה ממון חבירו פטור שהרי בנדון דידן שמעון היה אנוס ואנסוהו להראות ממון ראובן החייב וגם לא נשא ונתן ביד אלא שגילה האמת והראה שראובן האחר הוא החייב וזה דלא מבעיא לפירוש רש"י והראב"ד ושאר הפוסקים דסברי דהיכא דאנסוהו כותי' להראו' ממון חבירו אפילו נשא ונתן ביד פטור ואפי' אם אנסוהו להראות ממון סתם והראה ממון חבירו אם לא נשא ונתן ביד פטור כמו שכתב בארוכה נמקי יוסף שם בהלכות על ההוא גברא דהוה מפקיד גביה כסא דכספא סליקו גנבי עלויה שקלא יהבא להו מסיק בגמרא אמ' רב אשי אי איניש דלא אמיד אדעתא דכספא אתו ופטור אפי' נשא ונתן ביד וכתב הרב"ה ז"ל שמעינן מהכא דהיכא דאנסוהו כותי' על ממון חבירו לא שנא אנסוהו להראו' ל"ש אנסוהו להבי' פטור כדרב אשי דפסקה וכן כתב ר"ח ז"ל דהבא משו' דלא אמיד אמרינן על ההוא אתו ואע"ג דנשא ונתן ביד פטרינן ליה כ"ש היכא דידיע דאנסוהו אממונא דחבריה דפטור הרי שכתב בפירוש לא שנא אנסוהו להראות אפי' אם נשא ביד פטור וליכא למימר דלצדדין קתני לא שנא אנסוהו להראות פטור כשהראה ולא נתן ביד ולא שנא אנסוהו להביא פטור אפילו כשנשא ונתן ביד דאם כן מאי שנא אנסוהו על ממון חבירו לישמועינן רבותא דאפי' אנסוהו סתם והראה ממון חבירו פטור אלא ודאי כדקאמי' דאפילו לא אנסוהו להראות ממון חבירו ונשא ונתן ביד פטור לפי סברתם דפשיטא ופשיטא דבנדון דידן פטור דאיכא תרתי לטיבותא דאנסוהו להראות ממון חבירו וגם לא נשא ונתן ביד אלא הראה ובחד מנייהו סגי אלא אפילו לדעת רב אלפס והרמב"ם ושאר הפוסקי' דסברי דאפילו אנסוהו להראות ממון חבירו אם נשא ונתן ביד חייב וכמו שכתב הרמב"ם פרק הנז' שכתב אנסו המלך למוסר זה וכו' עד שיראה לו ממון חבירו שהוא בורח מלפניו והראה לו פטור נשא ממון חבירו בידו ונתנו לאנס חייב לשלם וכו' הרי שכתב שחייב כשנשא ונתן ביד אפילו שאנסוהו להראות ממון חבירו כמו שכתב תחלה דעליה קאי וסברי נמי דאם אנסוהו להראות סתם ממון אפילו לא נשא ונתן ביד אלא שהראה לבד ממון חבירו סברי דחייב וכמו שפירש המפרש שם בהלכות ובלישנא אחרינא דקאמר בגמרא על מתניתין הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר קאמר בגמרא הכא במאי עסקינן כגון דאנסוהו כותים ואחוי ליה אחויי אדעתיה ואחוי ההוא בהדייהו ופירשו התוספו' ואין להקשות לפי זה מדאמר לקמן נאנס פטור דהתם אנסוהו להראות קרקעותיו של פלו' אבל הכא דאנסוהו להראות שלו חייב שלא היה לו להראות אותה שגזל שאינה שלו באופן דלפי סברתייהו אי איכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא חייב עד דאיכא תרתי לטיבותא חדא דנאנס להראות ממש ממון חבירו בפירוש ועוד שלא נשא ונתן ביד אלא הראה לבד.