ועוד אני אומר דאף על גב דלפום ריהטא היה נראה דשמעון לא חשיב אנוס כיון שאין כוונת האונס אלא לגבות ממון ואם היה פורע שמעון הסך הנז' ממעותיו לא הוה מקפיד האנס אם היה של ראובן וכיון שכן הוה ליה כמאן דאנסוהו להראות שלו או ממון סתם והראה של חבירו דחייב ואינו פטור אלא כשאנסוהו להראות ממון פלוני ליתא דכיון שכוונת האנס לא היתה אלא לגבות החוב ממי שהיה חייב חשיב כמי שאנסוהו להראות ממון ראובן כי אותו הוא מבקש אלא שהיה טועה וחושב שאחיו של שמעון הוא החייב.
דברי ריבות · חלק פ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.