דברי ריבות · חלק פ׳ סימן י׳

אבל בפקדון השני אשר מסר לו רבי יעקב חיים שהיו שבעים זהובים וסך מה מא"שפרוש היה נראה לפום ריהט שהדין עם ר' חיים הנתבע מתרי טעמי חדא דטען רבי חיים הנתבע שר' יעקב עצמו שם המעות בתוך ההראר אם כן נראה דסבר וקביל אותה השמירה כמות שהיא והוה ליה כמי שהתנה עמו ליתנו במקום שנותן את שלו דמהניא כמו שכתב ראבי"ה. ועוד טעם שני שנראה מתוך טענות רבי חיים הנתבע באומרו שרבי יעקב קשר הפקדון בבוגו ושם אותו בתוך ההראר ושרבי יעקב הנז' יצא עמו להראות לו את הדרך אשר יצא בה מן העיר נראה לע"ד שכונתו בדברו אלו הדברים לומר שהיתה שמירתו בבעלים ולכן אפילו פשע פטור דכתיב אם בעליו עמו לא ישלם וכדאמרינן בהשואל דפשיעה בבעלים פטור וכי ישאל נדרש לפניו ולפני פניו שהוא שומר חנם אם בעליו עמו לא ישלם אפילו בפשיעה וכן פסקו כל הפוסקי' וכיון שכן בנדון דידן כיון שהיה רבי יעקב הנז' שאול לר' חיים ועוסק במלאכתו בשעת מסירת פקדונו הוי שמירה בבעלי' ופטור דהא אמרינן בגמרא האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר לימא ליה אשקיין מיא דהוי שאילה בבעלים ואי פקח הוא נימא ליה שאיל ברישא והדר אשקייך ואולי שכיון ר' חיים לכך והוא פטור.