תשובה ראיתי דברי השאלה וודאי שהדין עם ראובן שחייב לו שמעון כל מה שהוציא אם מודה שמעון שאמר לראובן שיוציא לפדיון קרובו ועליו לפרוע אלא שטוען שלא היה קנין בדבר דטענה זו אינה טענה דאפילו בלא קנין מתחייב מדין ערב דגרסינן בבתרא פרק גט פשוט אמר רב הונא הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני נותן כלן לשון ערבות הן וכו' וכתב נמקי יוסף ואף על פי שאין שם קנין אלא באמירה בעלמא משתעבד ליה דמצי אמר ליה המלוה אם לא היית אתה לא הייתי מלוה אותו כלל ואע"ג דדמיא לאסמכתא ואסמכתא לא קניא שאני הכא כדאמ' רב אשי בההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעב' נפשיה לגמרי ולא הוי אסמכתא וכן פסקו כל הפוסקים דערב בשעת מתן מעות אפילו בלא קנין חייב וכן פסק הרמב"ם פרק כ"ה הלכות מלוה ולוה והטור סי' קכ"ט.
דברי ריבות · חלק ע״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.