ולא לחייב ממון בלבד אמרו כן אלא אפילו לחייב מיתה דגרסינן בקדושין פרק קמא אמר רבא תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת מדין ערב ערב לאו אע"גב דלא מטי הנאה לידיה קא משעבד נפשיה האי איתתא נמי אע"ג דלא מטי הנאה לידה קא מקניא נפשה והוי מקודשת והבא עליה חייב מיתה וכן פסקו כל הפוסקים כלם וכיון שכן פשיטא דבנדון דידן חייב שמעון לפרוע לראובן כל מה שהוציא בפדיון קרובו אפילו שלא היה שם קנין כיון שאמר לו שמעון כל מה שתוציא עלי לשלם ובשליחותו הוא דעבד וכן כתב הרשב"א בתשובותיו סימן אלף תכ"ב וז"ל האומר לחבירו קנה לי סחורה פלונית והלך וקנה במעותיו אין הלה יכול לחזור בו אלא חייב לשלם לו מדין ערב.
דברי ריבות · חלק ע״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.