ראובן היה חייב לשמעון ת"ק זהובים ואמר לו שמעון אם רצונו להעשות שליח ללכת לפדות קרובו מבית האסורים שהיה חבוש בשביל ממון שהיה חייב ושמעון חילה פני ראובן ואמר לו בבקשה ממך אם תרצה להיות שלוחי לפדות קרובי מבית האסורים וכל מה שתוציא יותר מהת"ק זהובים שאתה חייב לי אני חייב לפרוע לך עד פרוטה ועלי לשלם כל מה שיצטרך לפדות קרובי מבית האסורים והוצרך להוציא ממונו ומכיסו יותר מת"ק זהובים אחרי' באופן שהוציא קרוב לאלף זהובי' לפדות קרוב שמעון מבית האסורים חבוש בכבלי עוני וברזל והנה ראובן תובע משמעון השאר יתר על ת"ק זהובים שהיה חייב לו שהוציא בשביל ציוויו ושליחותו ושמעון טוען כי לא היה קנין ביניהם רק דברים בעלמא ואמת חילה פניו שיפדה קרובו וקבל עליו לשלם כל מה שיצטרך אבל כיון שלא היה קנין ביניהם אלא דברים אינו כלום ומשטה היה בו ואינו רוצה לתת לו השאר יורנו מורנו הדין עם מי.
דברי ריבות · חלק ע״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.