דברי ריבות · חלק ז׳ סימן ו׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובנדון דידן כל העולם כלו יעידון יגידון כי לא היו כאן קדושי' מעולם ואמדנא דמוכח היא כי מי ראה כבודה בתולה צנועה יושבת בירכתי בית אביה משודכת זה כמה ימים שתצא מביתה שלא מדעת אביה ואמה ותקבל קדושי' מאיזה קל שבקלי' ופוחז מן הפוחזים אף על פי שאינו מכירו כי מן הפעולו' יודעו הכחות אם כן בודאי אנן סהדי לא היו קדושי' מעולם וחזרתם היא האמת אף על פי שהעידו והגידו בבית דין ובר מן דין איכא מאן דסבר שצריך שיעידו העדים עדי קדושי' בפני המקודשת אף על פי שעדותם הוא לאפרושי מאיסורא ובנדון דידן לא העידו עדות הקדושי' בפני הבחורה הנז' באופן דחשיב למאן דאמר לא הגיד ויכולים לחזור באופן שמכל הני טעמי וכמה וכמה צדדי' אין בבחור' פלור' בת ה"ר יוסף יצ"ו שום חשש קידושי' אפילו להצריכה גט והאנשים הרשעים האלה בנפשותם אשר עברו תורות חלפו חק הפרו ברית עולם שלא לקדש שום בת ישראל בחשאי ותהי עונותם על עצמותם עד ישובו בתשובה שלימה יכירו וידעו כל יושבי תבל כי יש להם בישראל חלק וחבל כי כל זמן שהם עומדים במדרש או יוציאו או יחזיקו שום לעז על היתר פלור' בת ה"ר יוסף הנזכר הנני מסכים עם עדת אבירים כבירים החכמים השלמי' יצ"ו שהם מובדלים מעדת ישראל ולא יהיה להם חלק ונחלה בקהל ה' ואם ישובו יבושו רגע ואדון השלום יעשה שלום להם שלום יעשה להם זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.