דברי ריבות · חלק ז׳ סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

נצרף לנדון דידן הכחשת העדים והמקדש שהכחישו את עצמם ואמרו שכל מה שהעידו בענין הקדושין הנז' לא היו דברים מעולם כי אם עלילו' דברים כמו שכתו' וחתום בב"ד בארוכה שבאו בהכנעה ובכריעה לשוב בתשובה שלימה ולשוב מדרכם הרעה ומן החמס אשר בכפיה' בעדות שהעידו שנתקדשה הבחורה הנז' ואף על גב שכבר העידו בבית דין וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ולא מהני חזרתם כבר כתב הרשב"א בתשובותיו סי' אלף ר"י וז"ל ואפילו אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר או שאמרו העדים כתב ידינו הוא זה אם אמרו מעולם לא חתמנו ומזוייף הוא זה הכל תלוי בראיית ב"ד אם יעיין וידקדק הרבה בדבר ויחקור וידרוש ויאיי' ויצוף שרגלים לדבר ובזה ראוי להורות וכמעשה דרבא וכו'.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.