אחר שראיתי ט"ו דפי' משני עבריהם מזה ומזה הם כתובי' באצבע אלקים הלא הם החכמי' השלמים אשר חקרו ודרשו היטב היטב ענין אלו הקדושין והוציאו הדבר לאמתו כמו שכתוב וחתום בבית דין ועמדו בסוד השם על כל פרט ופרט ובדקו בחורין ובסדקין עד מקום ששכל אלקי מגיע ונעשו שותפים להקב"ה במעשה בראשית להיותם דנים דין אמת לאמתו כי הבחורה בת הר' יוסף יצ"ו היא מותרת לגמרי ואין בה שום צד ספק קידושין לא קול ולא דברים ועוד נוסף עליהם ומסכים אל האמת עמהם החכם השלם הפוסק נר"ו אם כן מה ארחיב פה אאריך לשון אבל לצאת ידי חובתי כי חייב כל אדם ללבוש בגדי נקם על כל איש שימצא גונב נפש אחת מישראל להוציא על בת ישראל שם רע לזלזל בכבודה באמרו שקידשה בחשאי בלא דעת אביה ואמה לכן יצאתי לעזרת ה' בגבורי' ולהיות נמנה עמהם בהיתר הבחורה פלור' בת הר' יוסף יצ"ו בריש מילין וזה כי הבחורה הנז' אין בה חשש קידושין מתלתא טעמי.
דברי ריבות · חלק ז׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.