דברי ריבות · חלק ו׳ סימן ט׳

מהל מקום נראה לע"ד דהוו ספק קידושין שהרי כתב רבינו יעבץ ז"ל הביאו המרדכי פ' האיש מקדש ז"ל מכאן מדקדק רבי' יעבץ שאין צריך אדם למנות שליח בעדים לקדש אשה או לגרש וכו' ואם כופר המשלח אחר נתינת הגט והקדושין נראה לי דהוי ספק ואזלינן לחומרא שהרי יצא שליחותו מתחת ידו הרי שחשש לקדושין ואפשר דהרמב"ם והרשב"א והרא"ש סברי הכי כיון דאזלי לשיטתיה דלא בעו עדים במינוי השליחות ומה גם עתה בנדון דידן דהוי סניף מה לחוש לקידושין אותו גילוי דעת הכתוב בשטר ההוא הנזכר לעיל שנתן עיניו בה להיות לו לאשה באופן דבהא סלקינן ונחתינן דבאיסור חמור כי האי דאשת איש ראוי לחוש ולהחמיר לכן גזרתי אומר בין מודה בין כופר בשליחות הויא ספק מקודשת ולא הארכתי בראיות להיות השואל נחוץ והענין פשוט וברור לעניות דעתי ומה שאומר לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.