דברי ריבות · חלק ז׳ סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

חדא שהרי בעדות שנתקבל בפני ב"ד אחרי האיומים והגזומים והחרמות והנדויי' כמו שכתוב וחתום בב"ד לא העידו העדים אלא שאמר המקדש נא טוטו י"א קדושין באופן דהוו ידים שאין מוכיחות דלא הויין ידים לפי סברת רובה דרובה ואע"ג שהעידו עדים והכחישו קבלת עדות הדייני' ואמרו שבשעת העדות אמר אחד מהעדים נא טוטו י"א קידושין אימינ"א באופן שאמר לי דהויין ידים מוכיחות כבר פסקו כל הפוסקים שהדיינים הם נאמנים יותר מהעדים וכיון דבנדון דידן נתקבל העדות בפני שלשה דיינים ונכתב ונחתם העדות הם נאמנים יותר ממאה עדים.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.