יש לומר דאפילו הכי איכא התרה לפי שיש לחלק ולומ' דאימתי בעינן מצוה כי האי כשהשבוע' היתה חמורה בשם או בכנוי אבל בנדון שלנו שלא הזכיר לא שם ולא כנוי דלא הוי שבועה לא לענין מלקות ולא לענין קרבן כיון דאיכא צד מצוה יש לה התרה לענין איסורא דאית בה כיון דקילא דהא הר"ן פרק שבועת העדות אמר תמהני כיון דקראי בשבועות בשם או בכנוי משתמעי בלא שם ובלא כנוי אפילו איסורא מנ"ל ותירץ דאפשר דילפינן מדברי קבלה דקיימא לן דארור בו שבועה וילפינן לה מדכתיב ויואל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב אף על פי שלא אמר לא שם ולא כנוי ואם בארור אמרינן הכי מפני לשון שבועה כ"ש בשבועה עצמה ע"כ הרי דמסתברא דאפילו איסורא ליכא וכשתירץ תירץ בלשון אפשר אם כן שפיר נוכל לומר דאעג"ב דבעלמא בעינן כההיא דדרדקי הכא לגבי איסורא שאני משום דקילא.
דברי ריבות · חלק ס״ד סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.