דברי ריבות · חלק נ״ג סימן א׳

ילמדנו רבינו יצ"ו מעשה שהיה כך היה הקהלות הקדושות אשר בניקופול יע"א נתקבצו והסכימו ביניהם לברור כ"ד אנשים שעל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ושאלו הכ"ד אנשים יפקחו בענייני הקהלות ושיתקנו כל מה שיראה בעיניהם והסכימו אלו הכ"ד אנשים הברורים הסכמות והכריזו אותם בבתי כנסיו' בגזרת חרם כל מי שיעבור על שום אחת מהסכמות הנזכרות ואחר שעברו קרוב לשתי שנים מתו מאלו הכ"ד אנשים ששה מהם ובאו אמתלאות מקצת יחידי הקהלות שהיו עוברים על החרם ולא היה יכולת בברורים לייסר ולענוש אותם כי היה אומ' מי שעובר החרם הבא עדי' שעברתו שעברתי החרם ובלי ספק שמי שעובר החרם אינו מביא עמו עדים כדי שיעידו עליו באופן שהברורים לא היו יכולים לעשות כוונתם וכראות אלו הענינים ושהיה חנופה בדבר הסכימו הברורים להפר ההסכמות כדי שלא יהיו נכשלים בחרם ח"ו כי בלי ספק כפי האמתלאות היו קצת יחידים עוברי' החרם כנזכר ונמצאו מהשמנה עשר הברורים שהם בחיים חיותם שהשני' עשר מהם מסכימים להתיר ההסכמות והששה הנותרי' אינם רוצי' להתיר אותם ועת' יורנו מורנו אי אזלינן בתר רובא ומתירין ההסכמו' כיון שיש רובא דרובא או אם יש יכולת במיעוט לעכב שלא יתירום עד כאן השאלה.