תשובה נראה לע"ד דבנדון כי האי לא אמרינן ביה אחרי רבים להטות והטעם דלא מבעיא אם יש בקיום ההסכמות איזה גדר לרבי' או סייג לתורה ולדבר מצוה דפשיטא דאין כח בידם להתירם אפילו יהיו כלם בחיים ויסכימו כלם לדעת אחת להתיר' וכמו שכתב הריב"ש בתשובותיו סימן קע"ח והביא ראיה מהירושלמי דאמרינן חד בר נש נדר דלא מרוחנא אתא לקמיה דרבי יודן בר שלום אמר ליה מאי אשתבעת אמר ליה דלא מרוחנא אמר ליה וכן בר נש עביד אמר ליה לקוביסטא קאמינא אמר ברוך שבחר בהם שאמרו צריך לפרוט הנדר. וכתב עוד ואין לומ' בזה שכיון שעל דעתם נשבעו שהם יתירו כרצונם אפילו לדבר אסור שאין דעת הקהל שיקבצו הקהל למשרי אסורא ותהיה ממש בהסכמתם.
דברי ריבות · חלק נ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.