דברי ריבות · חלק נ״א סימן א׳

באשר עיני הארץ מופת הדור החכם השלם מוהר"ר אברהם ירושלמי מ"ב בעל ההסכמה הזאת המתקנה והמעטירה בכל ענייניה הלך לעולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק נפל מחלוקת בין הק"ק יצ"ו הנז' ובין אנשי יחידי הקהל כי היחידי' טועני' כי ההסכמה הזאת בכל פרטיה היא בתקפה וגבורתה ואם מת המכריח כבר יש אלהי' בארץ לברור להם מכריע אחר והקהל טועני' על זה מאחר שהחכם הנז' בחיי' איננו א"כ כל דבר התלוי בהכרעתו כבר הוא בטל ומבוטל מעיקר' כי אדעתא דהכי קבלו ההסכמה שבחיי' חייתו יעשו ככל אשר יצוה על פי הכרעתו אפס אחרי מותו אינ' מתרצי' בשום מכריע אחר כי על אלה לא נכנסו באלות ברית החרם והשבועה כי מקודם לא ביררו החכ' הנז' מדינא כי אם מרצונם הטוב ועתה כיון שכבר עבר חלף הלך לו חזר הדין לסיני שאחרי רבי' להטו' כאשר נהגו מאז ומקדם מיום הוסד הקהל קודש יצ"ו עד עתה אך כל דבר אשר איננו תלוי בהכרעת החכם הרי הם מרוצים לקיימו וחזקו בכל תוקף החומר הנז' בהסכמה ועתה יורנו מורנו הדין עם מי אם הדין עם הק"ק יצ"ו או עם היחידים בעלי הכת המתנגדים ושכרך כפול ומכופל מן השמים.