אבל לגבי שמעון הוא הפך הדברים ממש וזה דאפילו הונח שנאמר יד בעל השטר על העליונה מכל מקום איכא לספוקי אם חדש העיבור נכנס בתוך השנה אם לאו וכיון דליכא אלא חד ספיקא והוא איסור דאורייתא חומרת השבועה והחרם אזלינן לחומרא ואמרינן שחדש העיבור לא נכנס בתוך השנה לאפרושי מאיסורא זה נראה לע"ד בקצרה ומה אאריך בראיו' אחרי שכבר כתבו גדולי עולם ולא יפלא מהם כל נעלם אלא כלל העולה מקוצר דברי שהדין עם ראובן וחייב שמעון להוציא כל מה שיש בידו ולתת חלקו לראובן כדין מתה בשנה שנייה זהו מה שנראה לע"ד ואמ' לי לבי נאם הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק נ׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.