דברי ריבות · חלק תכ״ח סימן א׳

שאלה ארבעה אנשים היו שותפים בנמל אחד והיו מקבלים סחורות ששולחים להם הסוחרים ושולחים אותם דרך אניה בלב ים לאנקונה ווניצייה ויקר מקרה שראובן שלח להם כמה חבילות לשלחם בא קונה וקבלו החבילות הנזכרים וכתבו לראובן איך קבלו החבילות ששלח להם במספר במנין בלי מגרעת אלא הכל כפי ומה שכתב להם ראובן הנז' ואיך שלחו החבילות הנז' באניה פלונית לאנקונה לפאטור שכתב להם ראובן ויהי היום באו כתבים מהפאטור אשר באנקונה שכתב לראובן איך לא שלחו השותפים הנזכרים שני חבילות מעורו' עזים ולא טענום באותה ספינה והראיה על זה שבאיגרת החובל הנקראת ליטרה די קארגו ששם כותב החובל איך הוא מודה שטענו בספינתו כל כך וכך חבילות וחותם רב החובל באותה ההודאה שם לא יזכרו ולא יפקדו השתי חבילות הנז' ושם היו מפורשות כמה וכמה חבילות שהיו שולחי' השותפי' הנז' לפטור הנז' באותה ספינה מחשבון ראובן הנזכ' ומחשבון סוחרים אחרים ואותם הב' חבילות אינם מפורשות לא מעט ולא הרבה וטען רב החובל איך לא טענום באותה ספינה שאם אמת היה הדבר שטענום היו מפורשו' באגרת רב החובל ששם מפרט ומפרש כל החבילות שטוענים בספינתו וקשה עוד מזאת שאפילו בכתב ששלחו השותפים הנזכ' לפאטור לאנקונה שהיו כותבים לו מכמה מיני סחורו' ששלחו לו באותה ספינה מחשבון ראובן וחשבון סוחרים אחרים לא כתבו ששלחו לו הב' חבילו' הנז' לא מינה ולא מקצתה עכשיו טוענים השותפים הנזכרי' אמת נכון הדבר ששלחנו הב' חבילות באותה ספינה ורב החובל גזלם מה לנו ולצרה הזאת וראובן טוען שהם חייבים לפרוע את הגזילה אשר גזלו. עוד ואף אם הוא אמת ילמדינו רבינו אם חייב כל אחד ואחד מהשני שותפי' בעד כל השתי חבילות בין חלקו בין חלק חבירו רצה מזה גובה רצה מזה גובה אחר שהיו שותפים בעת קבלת ושליח' הסחורו' לאנקונה וכשהיו כותבין היה אחד כותב וחותם בשם כלם כדרך הקונשוליש העומדים לקבל ולשלח הסחורות ילמדנו רבינו הדין עם מי ובשכר זאת אל רם ירום כסא הדרת חכמתו אמן. תשובה דבר ברור הוא שהדין עם ראובן הנז' וחייבים השותפים הנז' לפרוע השתי חבילות הנסתרות וטעמא דמלתא משום דידים מוכיחות שהשותפים הנז' העלימו ועכבו לעצמם השתי חבילות כיון שלא כתבום לא באגרת רב החובל ולא באגרת ששלחו לפיטור שבאנקונ' ובתרי הויא חזקה ואף אם תמצא לומר שהאמת אתם ששלחו החבילו' על יד הספן מכל מקום חייבים לשלם להיות שפשעו פשיעה גדולה במה שלא כתבום הן באגרת רב החובל הן באגרת השלוחה מאתם לפיטור כיון שכן הוא מנהג הסוחרים וכמו שכתב הרמב"ם הלכות שלוחים ושותפין פרק חמשי המשתתף עם חבירו בסתם לא ישנה ממנהג המדינה באותה הסחורה וכו' עד עבר וכו' כל פחת שיבא מחמת שעבר חייב לשלם וגדולה מזאת כתב הרי"ף בתשובה הביאה מהרי"ק א"ה סימן קפ"ד וז"ל הנותן כליו לסרסור למשכנם לו אפילו אמר משכנתים אצל פלוני וכפר בו פשיעותא הוי שהוה ליה למשכנם אצלו בעדים באופן שעלה מתוך מה שכתבתי שחייבים השותפים הנזכרים לשלם דמי השתי חבילות.