דברי ריבות · חלק תכ״ז סימן ב׳

תשובה נראה לע"ד שהדין עם הבחור לוי הנז' מכמה בחינות אם בבחינ' מציאות התנאי אם בבחינת מציאות לשון הצווא' בבחינת מציאות התנאי הוא דקיימא לן דאזלינן בתר אומדן דעתא כדאמרי' פרק יש נוחלין וכן פסק הרמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ו' לעולם אומדין דעת הנותן אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושין על פי האומד אעפ"י שלא פירש כיצד מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכתב כל נכסיו לאחר מתנה גלויה גמורה ואחר כך בא בנו אין מתנתו קיימת שהדברים מוכיחים שאלו ידע שבנו קיים לא היה נותן וכו' וכן הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ע"ט האריך בענין זה וכיון שכן בנדון דידן אומדנא דמוכח הוא דכשצוה ראובן שישא לוי בת אחיו לא היתה כונתו אלא לבת הגדולה מאחר שהקטנה היתה בת שלשים יום כמו שבא בשאלה אומדנא דמוכיח שלא עלתה לזכרון וכיון שכן לא הפסיד לוי זכות ירושתו אף אם לא ישא הבת הקטנה הנשארה וכל שכן דלא צריכינן להאי וזה משום דאעיקרא דדינא פרכא וזה דאין שום ממש בצואה זו וטעמא דמילתא דתנן בפרק יש נוחלין האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא ירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה ופי' רשב"ם איש פלוני בני פשוט לא ירש עם אחיו לא אמר כלום שהרי מתנה לעקור דבר מן התורה ובעל כרחו של זה יירש עם האחין ואינו יכול לסלקו מירושה זו אלא על ידי שיתן בלשון מתנה כל נכסיו לשאר בניו או שיאמר שאר בני ירשו כל נכסי ואליבא דרבי יוחנן בן ברוקא וכן פסק הרמב"ם הלכות נחלות פ"ו וז"ל האומר איש פלוני בני לא ירש עם אחיו לא אמר כלום וכו' אבל היו לו יורשים רבים כגון בנים רבים או אחים או בנות ואמר פלו' אחי ירשני מכלל אחי או בתי פלו' תירשני מכלל בנותי דבריו קיימין וכן חו"מ סי' רפ"א כתב אם היו לו בנים רבים ואומר על א' מהם שירש הכל או שריבה לא' ומיעט לאח' דבריו קיימין במה דברי' אמורים שאמר פלוני ירש הכל או ירש בכך וכך אבל אם אמר פלוני לא ירש לא אמר כלום והטעם כמו שאמר המשנה דמתנה לעקור ירושה מהתורה ובנדון דידן ראובן זה התנה לעקור ירוש' לוי שכן אמר שיתנו לו מנכסיו אלף לבנים בלבד בעד החלק המגיע לו בנכסיו הרי שסלקו מהירושה הבאה לו מדין תורה בשלמא אם היה אומר ואם הבחור לוי לא ישאנה צוה ראובן מחמת מיתה שירשו כל נכסי שמעון ויהודה אחי אפילו היה אומר אח"כ ולא ירש לוי היו דבריו קיימין וכמו שכתב הרמ"ה שם חו"מ סימן נ"ז וז"ל אם אמר ראובן בני ירשני או ירש כל נכסי ולא ירש שמעון כיון דלא תליא לירושת ראובן בלא ירש דשמעון דבריו קיימים דכיון דקאמר ראובן בני ירש קנה ודקאמר שמעון לא ירש מילתא באפי נפשא היא וכמאן דליתיה דמי ע"כ ובנדון דידן כשהתנה ואמר אם לא ישאנה מעולם לא הזכיר זכיית הנכסים לאחי' לא בלשון מתנה ולא בלשון ירושה כלל כי אם הסילו' שסילק ללוי מחלק ירושתו ולכן לא אמר כלום ואין בצואה זו ממש אפי' היתה הבת הגדולה בחיים ולא היה לוי נושאה היה זוכה בחלק ירושתו משלם כשמעון ויהודה הנז' כל שכן עכשיו שמתה באופן שנכסי ראובן המוריש בכל מקום שהם עומדים הם בחזקת כל היורשים חלק כחלק זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.