דברי ריבות · חלק תכ״ח סימן ב׳

ולענין השאלה השנית אם יוכל ראובן לגבות הכל מאיזה מהם שירצה או אם לא יגבה אלא מכל אחד ואחד חלקו המגיע לו לזה נראה לע"ד דלא מבעיא למאן דאמר אחד שהלוה לשנים יכול לגבות מאחד מהם הכל וזו היא סברת הרמב"ן והרא"ש כמו שכתב חו"מ סימן ע"ז וכתב מהרי"ק ז"ל שרש ק"כ שראוי להלוך אחריהם להיותם אחרונים דודאי בנדון דידן יכול ראובן לגבות הכל מאחד מהם ממי שירצה אלא אפי' אם נאמר שלהוציא ממון יוכל הנתבע לומר קים לי כפלוני שיש כמה גדולי עולם דסברי דאחד שהלוה לשנים שגובה מכל אחד חלקו כמו שהביא הטור בשם בעל העטור וגם הרמ"ה וראבי"ה וספר אגודה כמו שכת' מהר"י קולון שרש קפ"ג וגם כתבו המפרשים דזו היא סברת הרמ"בם כמו שהביאו בית יוסף בטור סימן ע"ז מכל מקום בנדון דידן מודו כולי עלמא דרצה מזה גובה רצה מזה גובה משום דדמי לשנים שערבו לאחד שכתב הרמב"ם פ' כ"ה הלכות מלוה ולוה כשיבא המלוה להפרע מן הערב ופר' מאיזה שירצה אע"ג דסבר באחד שהלוה לשנים דגובה מחצה מזה ומחצה מזה וכתב הרב המגיד שם שהרשב"א חילק בין שני ערבים לשנים שלוו לפי שכיון שהמלוה אחת הערבות אינו חל לחצאין או יתחייב כל אחד בכל או לא יתחייב כלל דמי חילק להן שהרי לא נתחייבו מחמת שום דבר שלקחו ממנו שנאמר לכל אחד נתן חציו או הפקיד חציו אלא ללוה הלוה הכל והערבים לבטחון כעין משכון ואין השעבוד חל לחצאין אף בנדון דידן אמרינן הכי דבשלמא שנים שלוו מאחד כיון שבא המעות לידם ולקחוהו לשאת ולתת בו חשבינן ליה דהוי כאלו נטל חצי המעות לעצמו ויצא ערב בעד החצי שנטל חבירו ולכך לא גבי אלא חלקו של זה לבד כיון שיש מקום לגבות מחבירו משום דאין נפרעין מהערב תחלה אבל בנדון דידן לא לקחו כלל מאותם הבאלאש ואין לשותפין האלו כי אם שעבוד ובטחון כעין משכון שנעשו שומרים ונתחייבו בשמירת אותן הבאלאש ולא שייך בזה לחלק לחצאין והם כלם בשעבוד זה כאיש אחד וכמו שבא בשאלה שאחד מהם איזה שיזדמן כותב וחותם בשם כלם והוה ממש כדין שנים שנכנסו ערבים לאחד שכתבו הגאוני' שאפילו פטר המלוה לאחד יכול המלוה לתבוע הכל מהערב השני כמו שכתב חו"מ סימן קל"ב ולכן ראובן הנז' גובה דמי החבילות מאיזה מהשותפין שירצה זהו מה שנראה לע"ד הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה.