דברי ריבות · חלק תכ״ה סימן א׳

שאלה ראובן קנה כרם א' משמעון בעד סך ט"ו אלפים ות"ר לבנים ובשעת המקנה לא היו נכרים הענבים אשר בכרם ובשעה שנתפשרו על המכירה אמר שמעון לראובן הקונה כי דרכה של אותה כרם שפירותיה לרוב יפרוצו ושהשנה הקודמת לזו הוציאה פירותיה שנים ושבעים משאות ועל סמך דבריו אלה נתרצה ראובן לקנות הכרם בעד הסך הנזכ' ותכף נתן ראובן לשמעון מקצת המעות ושאריתם נשאר לפורעם לו לזמן ידוע ונכתב שטר מקנת הכרם על שם ראובן ולוי גיסו כי ראובן נעשה שליח לקנות הכרם בעדו ובעד לוי גיסו ולאחר קצת ימים שנתגדלו הענבים שבכרם והשיב ראובן לראות באבי הכרם וראה שלא הוציא הכרם ענבים אפילו כדי שלשים משאות אז קרא ראובן אל הבקיאים בטיב הכרמים שיביטו יראו בכרם והשיבו לו דבר שהכרם ההי' גרועה עד מאד ואין בכחה להוציא פירות יותר מאלה ושיש אונאה גדולה בדבר וקודם לכן לא היה הדבר ניכר ובכן חוזר בו ראובן מהמקנה וטוען כמה טענתו לבטל המקח ראשונ' טוען כי הוא נשען בשעת המקנה על דברי שמעון שאמר שבשנה הקודמת הוציאה ע"ב משאות ענבים ועל סמך כך קנאה באופן שיש אונאה יותר מפלג' ועוד טוען ראובן כי אחר שהדבר ידוע לכל שראובן היה שלוחו של לוי לקנות בעדו מחצית הכרם והראיה ששטר המקנה נכתב על שם שניהם אם כן אם תמצא לימר שהטענות הראשונות לא יועילו לראובן לבטל המקח עתה טוען ראובן כי אין מוטל עליו לקנות רק מחצית הכרם ולאו בעל דברים דידיה שמעון ילך אצל לוי ויתבע ממנו דמי מחציתו האחר ואם לא יחפוץ לוי לקנות המחצית ההוא אין לו עליו דין דברים כלל כי כבר היה יודע כי הוא נעשה שליח ללוי ילמדנו רבינו אם הדין עם ראובן בכח הטענו' הנ"ל ושכרו מן השמי' כו'.