דברי ריבות · חלק תכ״ה סימן ב׳

תשובה משנה שלימה היא בפרק הזהב אלו דברים שאין להם אונא' העבדים והשטרות והקרקעות וכו' ועל זה יש מחלוקת בין הפוסקים שהרי"ף בהלכות בפרק הזהב והרמב"ם הלכות מכירה פרק י"ג פסקו שאין לקרקע לא אונאה ולא ביטול מקח בשום אופן שכתב הרמב"ם שם אפילו מכר שוה אלף בדינר או שוה דינר באלף אין בהן אונאה ור"ת ור"ח והרא"ש סברי דדוקא עד פלגא ולא פלגא בכלל כגון שמכר שוה מנה במעט פחות ממאתים הוא דאין בהם אונאה אבל אם הטעהו בכפל המקח בטל כמו שכתב חו"מ סימן רכ"ז ועוד יש לנו לדעת דהא דאמרי' שאין אונאה לקרקעות הוא דוקא במוכר עצמו אבל השליח שטעה בכל שהוא חוזר כמו שכתב הרמב"ם פרק הנז' ועוד כתב הלכות שלוחין ושותפין פ' א' שליח שטעה בכל שהוא בין בקרקע בין במטלטלים חוזר שהרי הוא אומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי ולא אמרו שהאונאה במטלטלין שתות וקרקעות אין בהם אונאה אלא במוכר שלו או קונה לעצמו אבל שליח שעבר בכל שהוא חוזר בכולן וכן פסק הטור סי' רכ"ז ועם הקדמות אלו נבא לנדון דידן וזה דכיון שהיה יודע ללוקח ולמוכר בעת המכירה שראובן היה שליח לוי בקניית מחצית הכרם כמו שבא בשאלה פשיטא דלכולי עלמא בטל המקח ממחצית לוי אפילו לא היה הטעות אלא כל שהוא כ"ש בהיותו יותר מפלגא אבל במה שלקח ראובן לעצמו ודאי לדעת הרי"ף והרמב"ם המקח קיים ואין בו שום דין אונאה אבל לפי מה ששמעתי ששמעון המוכר בא להוציא המעו' מראובן ודאי שיוכל ראובן לומר קים לי כר"ת ור"ח וה"ראש דסברי שאם הטעות בכפל שהמקח בטל וכמו שכתב מהרריק ז"ל שרש קמ"ט וז"ל ודאי גבי ממונא מצי למימר המוחזק קים לי כחד מרברבתא ואע"ג דשכנגדו חלוק עליו כל שכן בנדון דידן דר"ת ור"ח והר"אש סברי הכי דודאי מצי למימר ראובן קים לי כותייהו וכמו שכתב מהרי"ק שרש נ"ב שראוי לחוש לדברי בעלי התוספות בהיותם חולקים עליו שהרי רבותינו בעלי התוספות היו אחרונים וכו'. זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.