מעשה שהיה כך היה שהובא לפני ב"ת אחד תרנגולת והיה גפה נשמט קצת אכן לא היה בה שום רעותא דהיינו לא נצרר הדם ולא הושחר פי המכה ולכן הכשירה מכח ס"ס ספק אם נעשה מחיים ספק אחר שחיטה ואת"ל מחיים שמא לא ניקבה הריאה שהרי טרפות שמוטת הגף מחיים לא הוי אלא מטעם דשמא ניקבה הריאה וכיון שיש כאן ס"ס אזלינן לקולא כדקיימא לן דבמקום דאיכא ס"ס אפילו בדאורייתא אזלינן לקולא ועל סמך זה הורה להיתר ועל האמת נראה לע"ד שהגיס לבו בהוראה שהיה לו לחוש בענין איסורא לדברי רבינו יונה ז"ל שהביא הר"ן בפרק קמא דחולין וז"ל תניא בגמרא שחט את הושט ונמצאת הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמטה אם אחר שחיטה נשמטה זה היה מעשה ואמרו כל ספק בשחיטה פסולה ואמרינן בגמרא דכל ספק בשחיטה לאתויי ספק שהה ספק דרס וכתב הרב רבי' יונה דמהא שמעינן דהיכא דנשמטה גף העוף או נשברה רגלו מן הארכובה ולמעלה ואין ידוע אם קודם שחיטה אם אם אחר שחיטה דאזלינן לחומרא הרי שכתב בפירוש בנדון הזה דאזלינן לחומרא וכן כתב בעל העיטור דאין לה בדיקה כלל וגם בעל התרומות כמו שהביאו הטור סימן נ"ג וגם מהרי"ק ז"ל שרש ל"ה פסק כן אפי' כנף שבורה דאזלינן לחומרא וודאי שהיה לו לחוש לכל הני אשלי רברבי אפילו היו מקילין והוא מחמיר כל שכן בהיותם הם מחמירים והוא מקל.
דברי ריבות · חלק תכ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.