אבל מ"מ צריך להתישב בדבר שהרי כלל גדול יש לנו דבמקו' דאיכא ספק ספק' אפי' בדאורייתא אזלינן לקולא וכיון שכן למה בנ"ד לא אזלינן לקולא כיון דאיכא ס"ס ספק מחיים ספק לאחר שחיט' ואת"ל מחיים שמא לא ניקבה הריאה וס"ס זה מתהפך ספק ניקבה הריאה ספק לא ניקבה ואת"ל ניקבה ספק מחיים ספק לאחר מיתה וז"ל דלא מהני ס"ס אלא כשהספקות שקולים ואפשר להיות זה כמו זה אבל בנדון דידן אין כאן כי אם ספק א' ואפילו הספק ההוא הוא זר וקרוב לנמנע וטעמא דמילתא דגרסינן בפרק אלו טרפות אמר רב שמוטת גף בעוף טרפה חיישינן שמא ניקבה הריאה ושמואל אמ' תבדק וכן אמר ר' יוחנן תבדק וכתב ה"רן וגם הרשב"א דיש נוסחאות דלא גרסי וכן א"ר יוחנן והוו להו רב ושמואל וקי"ל כרב באיסורי א"כ נמצא דכיון דנשמט הגף אנן סהדי דניקבה הריאה ודאי ולא נשאר כאן שום ספק אלא אם נשמטה מחיים או לאחר מיתה וספק זה גרוע הוא דיותר יש לתלות ולומר שנשמטה מחיים על ידי שאנסה עצמה בכח גדול מלתלו' דלאחר שחיטה נשמטה כמו שכתב מהרי"ק באופן דאין כאן כי אם ספק אחד ולהכי מחמירינן דלא גרסי וכן אמר רבי יוחנן.
דברי ריבות · חלק תכ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
