דברי ריבות · חלק תכ״ב סימן ד׳

ובגדולה מזאת כתב שם הרא"ש על ההיא דראובן חכר חכירות מכותי ואחר כך נתן באותה החכירות הריוח לשמעון שיהי' שותפו לריוח וכו' כתב דאע"ג שגילה ראובן לשמעון דעתו על יד לוי שלא היה רוצה לתת לו כי אם שתות הריוח מ"מ כיון שמתחלה התנה עמו לתת רביע הריוח ולא אמר לו פה אל פה שחזר מן הרביע נמצא שנתעסק שמעון בשותפות אדעתא דרביע שהתנה עמו ולכן יתן לו הרביע גם בנדון דידן כיון שלא גילה ולא מיחה אבי היתומים במה שהתנה מעיקרא אדעתא דהכי נתעסק לוי בשותפות ליקח ריוח מדמי ההלואה והניח מלאכתו ונתעסק בעסק השותפות ולכן יקח משלם כל הריוח הנוגע לו מדמי ההלואה עד יום מות שמעון אבי היתומים שאז בטלה השותפות ולהיות הדבר ברור איני מאריך כי בזה די לברר האמת ולעשות רצון השואל לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.