אף כאן בנדון דידן כיון שאביהם של יתומים אלו לא חזר בו בעוד בחיים חייתו ממה שהתנה עם לוי אם כן התנאי קיים עד יום מותו וכן נראה ממה שכתוב הר"אש בתשובה כלל פ"ח על ההיא תשוב' דראובן ושמעון ולוי שהיו שותפין בכל דבר בין במלאכת ידים בין במשא ומתן וכו' ואחר זמן הסכימו שיהיו שותפין בכל דבר חוץ ממלאכת ידם ומלאכתם היתה רצענות ובהמשך הזמן נתן כותי אחד לראובן עורות לעבדם וכל אותם הימים שנתעסק בעורות לא נתעסק ברצענו' ועתה באים חבריו ושואלין ממנו הריוח שהרויח בעבדנו' מפני שלא הוציאו מן השותפות כי אם מלאכ' הרצענות והשיב שהדין עם ראובן דאם כן לקתה מדת הדין שהן יעשו לעצמן והוא יטרח ויתן להם וימות ברעב אף בנדון דידן הוא הניח מלאכתו שהיה מתפרנס ממנו לפי שהתנו עמו להלוות לו הסך הנז' ושיקח הריוח כפי אותו הסך ואם אתה אומר שלא יקח אותו הריוח מהסך ההוא לקתה מידת הדין שהיה טורח בעסק השותפות ונותן לחביריו והוא ימות ברעב ממה שהיה יכול לעסוק במלאכתו לפרנס את בני ביתו.
דברי ריבות · חלק תכ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.