תשובה דבר ברור הוא שהדין עם לוי הנז' שיקח כל הריוח מדמי ההלואה עד שעת שנפטר שמעון שאז נתפרדה החבילה וטעמא דמילתא שהרי התנו עם לוי שלא יתעסק במלאכתו כלל ויתעסק בשותפו' ושילך לויניציא' לעמוד שם שתי שנים ולכך הלוו לו הסך הנז' והם לא קבעו זמן החלוקה מזה השותפות כמו שבא בשאלה וכיון שכן הרי לוי קיים תנאו ויותר שהרי לא חייבוהו כי אם שתי שני' והוא עמד בויניצייאה חמש שנים כמו שבא בשאלה ועוד אפילו אחר החמש שנים כשחזר מויניציאה לא עסק במלאכתו כי אם בעסק השותפות אם כן פשיטא ופשיטא דכיון שלא מיחה שמעון בשום דבר כל זמן משך השותפו' פשיטא שהדין עם לוי וכן כתב מהררי"ק שרש קפ"ב בשם הר"אבד שותפין שהתנו אפי' בלא קנין התנאי קיימי' כל זמן שלא חזרו בהם כלומר שאם הרויחו וחזרו בהם כל מה שהרויחו צריכים לנהוג בו כפי תנאם ולא מהניא חזרתו אלא למה שירויחו מכאן ואילך ע"כ.
דברי ריבות · חלק תכ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.