דברי ריבות · חלק תי״ט סימן א׳

שאלה ראובן מכר לשמעון כל כך ואלינסייאש לזמן ב' חדשים לערך ק"א לבני' הא' והתנה עמו שלזמן הפרעון יפרענו בגרושוש ישנים יפים וטובים שלמי המשקל ועשה עמו שטר וזהו תורף השטר בפנינו עדים חתומי מטה הודה ראובן הודאה גמורה שחייב לשמעון בחוב גמור נקי ובר מכל טעות חשבון שמנים גרושוש יפים וטובי' שלמי המשקל ולבנים ארבעי' יפים וטובים מחמת ארבעים ואלינסייאש שקנה ממנו לערך ק"א לבנים הא' והגיעו לידו בלי שום פחת ואונאה כלל ונתחייב לפורעם לו או לכל מוציא שטר זה בעדו ואפי' בלי הרשאה פרעון גמור ושלם עד סוף פרוטה אחרונה בגרושוש ישנים יפים וטובים שלמי המשקל ולא בדבר אחר מהיום ובתשלום שני חדשים בלי שום איחו' ועכוב וכו' וקוד' שהגיע זמן הפרעון יצא דבר המלך וכרוז' קרי בחיל שלא יהא שום אדם רשאי לפורעם ולקבלם ביותר מארבעי' לבנים הגרושוש ועתה שמעון הלוקח טוען לראובן שהוא חייב כ"כ גרושוש לערך חמשים לבנים האחד כאשר היו שוים באותו פ' ובאותו זמן כאשר נתחייב בשט' לפרוע לו כ"כ גרושוש כנראה מלישנא קמא דשטרא שהוא חייב לו שמנים גרושוש וארבעים לבנים וראובן טוען ואומר שהוא מכר לו כ"כ ואלינסייאש לערך ק"א לבנים האחד כאשר היו שוות ואם התנם עמו שלזמן הפרעון יפרענו בגרושוש ולא בדבר אחר היה כדי שיפרענו במטבע עובר לסוחר ושהכל רצים אחריו בגרושוש ולא במעות רעים כי אם משופרי שופרי כנודע שלא היו בכל המטבעות יותר טוב מגרושוש ועתה שהדבר יצא מפי המלך שלא יעברו ביותר מארבעים לבנים איני רוצה לקבלם ביותר אפילו שוה פרוטה דדינא דמלכות' דינא ואם התנה עמו שלעת הפרעון יפרע לו שמנים גרושוש וארבעים לבנים ואם פחתו לא פחתו לו מפני שהוא מכר לו לערך ק"א לבני' הא' כנראה מלישנא בתרא דשטרא שמכרם לו לערך ק"א לבני' הא' ונתחייב לפורעם בגרושוש ישני' ולא בדבר אחר ואם פורע לו לערך חמשי' לבני' הא' אינו פורע לו לערך ק"א כ"א לערך שמני' ואם אינו רוצ' לפרוע לו בגרושוש לערך ארבעים כאשר יצא דבר המלך לכל הפחות שיפרע לו במעות יפים וטובים ילמדנו רבנו הדין עם מי.