הרי לך דאע"פ שנפסל המטבע אמרינן דחשיב כהוזל ומשלם כזולא דהשתא כל שכן בנדון דידן דלא הופסלו הזהובים בפועל כי אם הוזלו דפשיטא דנותן לו סך הזהובים שהלוה לו בשעת הזול וכן כתב הרב המגיד הלכות מלוה ולוה פרק ד' הלוהו מעות סתם אינו משלם לו אלא המעות שהלוהו ואפילו אינן יוצאין בשום מקום דמה שהלוהו משלם לו וזה דעת רש"י והתוספות והרש"בא ז"ל הרי דלכל הני אשלי רברבי בנדון דידן אינו משלם כי אם סך הזהובים שהלוה לו בסתם ומה גם עתה כי מה שהוזלו הזהובים אינו אלא החומש שהיו שוים ע"ה אשפרוש והוזלו עד ששים וכיון שכן כמו שהמלוה את חבירו מעות והוקרו אם לא הוקרו אלא חומש משלם לו ממטבע היוצא באותה שעה ולא חשיב רבית אותו החומש הנוסף כדאמרינן שם בגמרא פרק הגוזל עצים וכן פסק הרמב"ם פרק רביעי הלכות מלוה וכן הרא"ש בפסקיו כן כשהוזל המעות ולא הוזל יותר מחומש לא חשיב פחת ומשלם לו הסך שהלוה לו לבד וכן כתב רב אלפס שאם פיחתו מן הכספים או שהוסיפו עליו הכל ענין אחד וכן פסק הרמב"ם בפ' הנז' וכן הרא"ש והטור כתב חשן המשפט סימן ע"ד וז"ל וכל זה לא איירי אלא כשהתנה ליתן לו מעות אבל בסתם שלא התנה כלל נותן לו מטבע הנפסל אפי' אם אינו יוצא בשום מקום כלל העולה בהא סלקינן ונחתינן בנדון דידן דאינו חייב ראובן לשלם כי אם סך הזהובים שלוה או שנתחייב לתת בסתם זהו מה שנראה לעניות דעתי יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק תי״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
